אמיל"יא - אז מה יוצא לי מזה? ואיך?

ראשית, מבקשת להדגיש  בהערכה רבה, כי המערכת עשירה באנשים טובים ואיכותיים על כל הרצף שבין המסד לטפחות, יש בה תכניות איכותיות לרוב. הדברים שכאן אינם בבחינת התרסה, אלא הצגה של דרך אחרת, רלוונטית מאוד לעת הזו.  התכנית אינה מתפזרת ופרוצה, אלא מתקיימת במסגרת המאפשרת במידת הצורך והעניין.

​

"איכותה של מערכת החינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה" – ביטוי שגור ונפוץ... מסכימים או לא... העיקר בשאלה: אילו פעולות נובעות ממסר זה ואיזו תפיסת עולם עומדת בבסיסן.

תפיסה אחת ודי נוכחת טוענת, כי המורים אמורים לדעת מה שמלמדים אותם. כמעט רק מה שמלמדים אותם... לכן, שומה על המערכת ללמד ולהבטיח שמורים אלה גם לומדים ומבינים במדויק את כוונת המכוון, גם מיישמים וגם ובעיקר משפרים את הישגי הלומדים. המדידה וההערכה משחקות כאן תפקיד מרכזי ומתעדכנות מעת לעת כדי להבטיח הצלחה. משאירה לכם להרהר במידת ההצלחה... למרות הכוונות המאוד טובות של מקבלי ההחלטות והשקעה של משאבים נדיבים מאוד.

​

תפיסה אחרת, זו שתכנית "אוטונומיה חינוכית כוללת" מבקשת לקדם, גורסת שעובדי ההוראה אכן הינם "חוד החנית של המערכת". חשיבותה ללא שיעור של "תבונת העשייה" שלהם הנובעת מידע נרכש באמצעות ניסיון יומיומי, היא נקודת המוצא לעשייה החינוכית על כל שלביה. עובדי ההוראה הם הבסיס הרחב של מערכת החינוך, הם המסד שבלעדיו אין פירמידה – הם השחקן הראשי, וככזה חשוב לאפשר להם להתבטא ולפעול בכל צמתי העשייה.

באנו ללמוד מכם ואתכם - מפגש של עובדי הוראה עם מסר זה, פורץ את הסכר ומניב תובנות, כיוונים, רעיונות ותכניות שכמעט רק הם מסוגלים להציע בעושר בלתי נדלה, באחריות וברצון לפעול בשיתופי פעולה.

​

אחריותיות - האחות התאומה והמשלימה של האוטונומיה. הפועלים ברוח האוטונומיה, מרחיבים את טווחי העשייה, מגבשים ראייה מערכתית ומעשירים את התכניות ואת שיתופי הפעולה. זה לא יותר קל מהמצב העכשווי, אך לבטח הרבה יותר מתגמל את העוסקים במלאכה והרבה הרבה יותר משמעותי בעבור הלומדים.

​

קבוצות עמיתים ומפגשי מליאה - כל קבוצה מתגבשת סביב נושא נבחר שחבריה מבקשים לקדם בסביבה החינוכית, והיא כוללת עמיתים מתחומי עשייה מגוונים. ​

​

חברי הקבוצה מתכננים במשותף את יעדיה, דרכי הפעולה, בחירת מקורות השראה, תכנון סדירויות המפגשים ובעלי תפקידים. מזקקים את הנושא ומתכננים את היקפי היישום וכן, הגדרות קבוצתיות ופרטניות במשימת הסיכום. מכל נושא נבחר ניתן לגלוש לדיון עומק חינוכי שעיקרו חיפוש אחר "לא עוד מאותו הדבר" ומתמקד בטוב והמיטיב.

​

הנושאים במליאה רלוונטיים לכל המשתתפים. כל קבוצת עמיתים שותפה לתכנון ולהובלה של אחד המפגשים.

​

שיח חינוכי אחר - סביב השולחן לדיון אודות היתכנות יישום התכנית המוצעת, נוצר שיח חינוכי חדש ומתפתח, המאיר באור אחר את איכויות כל אחד מהשותפים, ומחליף את ההיררכיה האנכית ב"היררכיה אופקית" המאפשרת ביטוי לקולם הייחודי של עובדי ההוראה והתגייסות כוללת לקידומם של מהלכים ותכניות.

​

שיתופי פעולה ומוקדים של ידע ומומחיות – נוצרים באופן טבעי, מבססים את מעמדם של עובדי ההוראה בתוך המסגרת החינוכית ומעבר לה.

​

תצריף מוסדי, שהשלם בו גדול מסך מרכיביו – הזהות המוסדית מוגדרת באמצעות תיאור העשייה החינוכית בקבוצות השונות ובכלל. אמצעי להיכרות עם ייחודיות העשייה ואיכותו של המוסד החינוכי הספציפי. יותר ממומלץ להציגו במקום, או לצד ה"אני מאמין המוסדי" ולעדכנו מעת לעת.

​

מאתגר לאתגר – התכנית מציבה אתגרים רבים, היא מתפתחת ולכן גם מאפשרת התמודדות ושינוי בהתאם לצרכים ולהסכמות.

לסיכום  - 

תארו לכם עולם...

בו מוצב הפעם עו"ה במרכז, עם תרומתו הייחודית ומגוון כישרונותיו ותחומי התעניינותו. המורה כדמות שלמה מוצב במרכזה של העשייה החינוכית. הבטחת הצלחתו תלויה בהיבטים פנים מוסדיים והיבטים חוץ מוסדיים, אלו מתבטאים בנכונות להקשיב וללמוד. פתיחות לשקול את המוצע ונכונות להפנות משאבים מתבקשים.

תארו לכם עולם...

בו מפחיתים באופן ניכר את הערכת (ביצועי) המורים , ומרחיבים הרבה יותר את ה-שיח הפתוח עם המורים על כל מה שחשוב. אם תרצו סוג של הערכת המורים את המערכת עצמה... עוצמת המידע הטמונה בכך, גדולה מכל דרך מדידה, ומתגמלת הרבה יותר את עו"ה ואת המערכת כולה.

​

תארו לכם עולם...